"אורי , אורי שלי…" מאת אלעזר סלוטקי

אורי, אורי שלי…

 

תחילה ארצה להסביר מדוע בחרתי בכותרת זו.

את משמעות השם אורי אפשר לפרש בשני אופנים, הראשון: אור (נקוד על שורוק) ה', אור פירושו מעין אש קטנה המאירה סביבה, האור מאיר סביבו.

אור ה' זהו האור שהפיץ אורי בכל הקשור לעבודת ה', שמירת מצוות, לימוד תורה, ואמונה בה' יתברך.

השני: האור (נקוד על שורוק) שלי, כלומר, האור, להבת האש הקטנה שהאירה אותו ואת הסובבים אותו באופן מיוחד שלכל אחד הייתה הארה שונה וכל אחד קיבל אור שונה מהאור של אורי באופן שעזר לו והאיר לו את הדרך.

ארצה לכתוב מעט על האור שלי מאורי…

אורי היה בשבילי לדוד שיודע הכל, הידע הרחב והעמוק שהיה לו בכל תחום, תורני, צבאי, מדעי על כל סוגיו, פיזיקה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, רפואה, ידע כללי דוגמת היסטוריה וגיאוגרפיה, ידע אקטואלי ועוד. הוא הבין בכל התחומים לעומק בצורה מעוררת השתאות ופליאה. בכל פעם שצצה לי במוחי שאלה שדורשת ידע אמרתי לעצמי "כשאפגוש את אורי אשאל אותו בע"ה" ותמיד הייתי מקבל תשובה כמובן.

למרות הידע הרחב שלו הוא לא התרברב בו והשתמש בו בענווה ובהליכות ראויים להערצה כאשר הסביר את דבריו תמיד בנחת, ללא שמץ של גאווה או התנשאות, בעדינות ובאהבה.

מאז ומעולם הסתכלתי על אורי בהערצה יוצאת דופן, אדם שכל חייו עוסק בהצלת חיים ממש בין אם במסגרת הצבא ובין אם במסגרת התנדבותו בארגוני ההצלה השונים, ידען אדיר, מקפיד על קלה כבחמורה, קופץ ראשון על כל הזדמנות לעזור בכל מקום בו יכול היה, ויותר מהכל מקים ומגדל ביחד עם אשתו שתחיה משפחה לתפארת עם ילדים נהדרים שכל אחד מהם ראוי בעיני להערצה בפני עצמו. ניכר בהם שקיבלו את החינוך של אביהם, עבודת ה' שלהם, המידות הטובות, ההתעלות שלהם הן בדברים שבין אדם למקום והן בדברים שבין אדם לחברו, הקשבה, עידוד, פרגון, אהבה, מרגישים את האור של אורי בכל תכונה ומידה.

היה לו כישרון נדיר להצליח בכל תחום, אחד התחומים שזכיתי ממש לטעום (תרתי משמע) מכישרונו היה כמובן הבישול והאפייה… כל ביקור בבית משפחת שלומאי היה לחוויה קולינרית ממש לה אחראים כמובן כל בני הבית ובמיוחד אורי ורינתיה שתח'.

הייתי באמת נהנה מחוויה רוחנית של לימוד ממידותיו ומהליכותיו ומידיעותיו של אורי ושל כל בני הבית שהתחנכו והולכים בדרכו הטובה וכן כמובן מחוויה גשמית הודות לכישרון הנדיר שלו כאמור.

הוא היה מבחינתי אחד מאותם אנשים שיודעים שילוב אמיתי בין קודש לחול מהו, ומיישמים אותו בחייהם הלכה למעשה.

כשהייתי חושב על אנשים שעליי ללמוד מהם ולהתבונן בדרכיהם ומעשיהם אורי תמיד היה ויהיה בין הראשונים לכך.

 

הקשר שלי למשפחת שלומאי הוא בכך שאמי היא בת דודה של רינתיה שתח', הקשר בין משפחותינו הוא הרבה יותר מאשר קשר רגיל בין בני דודים בגיל הזה בדרך כלל, הוא כלל המון מפגשים, שבתות משותפות, בילויים משותפים וקשר אמיתי פתוח וכנה. אני רואה זאת באופן שאמא לרינתיה היא כמו האחות שאין לה ואבא לאורי הוא כמו האח שלא היה לו, ובאמת יש ביניהם דמיון רב בהמון תחומים כאילו גדלו והתחנכו ביחד ממש.

רבות דובר בהלוויה על היותו של אורי פרו-אקטיבי, פעלתן, שתמיד חיפש להתקדם, אך לא היה כשאר פעלתנים שפועלים על מנת לפעול ולא תמיד שוקלים את מעשיהם, ולפעמים אף פועלים בדברים שמוטב היה שלא יפעלו אלא תמיד היה חושב על כל פעולה לפני שפועל אותה כמאמר חז"ל "סוף מעשה במחשבה תחילה" והיה תמיד פועל פעולות טובות שיעצימו את אור ה' ואור עם ישראל ואהבת ישראל והתורה בעולם בשלל פעולות על דרך "אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר" אבל יותר מכך, הוא לא היה עושה זאת על מנת לקבל שכר אלא לשם שמיים ולא חיפש אף פעם את ההערכה מהבריות. גם מבלי שחיפש הערכה ולו במעט הבריות אכן העריכו אותו מאוד וזו היא בעיני מעלה גדולה ביותר והיה מקיים בכך את המשנה "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" והכל כאמור לשם שמיים נעשה, בצניעות ובענווה גדולה.

אבקש להבהיר כי דברים אלו נכתבו בלב דואב וכואב מאוד על לכתו בטרם עת, ונכתבו בכנות עמוקה, מה שנכתב זוהי האמת לאמיתתה ולא מעורבים בדברים שנכתבו דברי חנופה ח"ו ולו באופן הקל ביותר.

עד לכתיבת דברים אלו לא הבעתי את כאבי אלא בשתיקה המסרבת להאמין שמה קרה אכן קרה ומצפה להתעורר מהסיוט הנורא בבחינת "וידם אהרון" ומה שלצערנו אירע הינו בבחינת "בקרבי אקדש".

שנזכה כל עם ישראל לגאולה שלימה, לביאת משיחי צדקנו, בניין בית מקדשנו ותחיית המתים במהרה בימינו אמן.

 

באהבה רבה אלעזר סלוטקי.