דברים לזכרו (זכרונות, הנהגות, סיפורים, חוויות משותפות)

ניתן לכתוב ולהוסיף דברים לזכרו

זכרונות , הנהגות , חוויות משותפות וכו'

לחץ על תגובה בתחתית דף זה

או לחץ כאן: לטופס הוספת תוכן לאתר

הטקסט יועבר למנהל האתר ויוכנס לאתר

11 תגובות “דברים לזכרו (זכרונות, הנהגות, סיפורים, חוויות משותפות)

  1. Спамные бэклинки.
    Устрание сайтов конкурентов по любым ключевым запросам.
    Делаем 300000-400000 спамных беклинков.
    Устранение позиции сайта в поисковике по комерческим ключевым словам.
    Секретная методика. Опыт более 10 лет.
    Гарантия возврата денег через 3 месяца.
    Цена 50$
    Полная отчётность.
    Оплата: Bitcoin, Visa, MasterCard…Qiwi, Yandex.Money
    Telgrm: @exrumer
    Whatssap: +7 906 531-21-55
    Viber: +7 977 525-54-62
    Skype: XRumer.pro

    Backlinks sраm.
    Ustraniye of the websites of competitors according to keywords in the searcher.
    We do 300000-400000 sраm backlinks.
    Elimination of a position of the website in the searcher according to commercial keywords.
    Confidential technique. Experience more than 10 years.
    Refund guarantee in 3 months.
    The price is $50.
    Reports!
    I speak English!
    Payment: Bitcoin, Visa, MasterCard… Qiwi, Yandex.Money
    Telgrm: @exrumer
    Whatssap:+7 906 531-21-55
    Viber: +7 977 525-54-62
    Skype: XRumer.pro

  2. שירתתי בפקמ"ז כס. רב הפיקודי וכחלק מתפקידנו היה לתת מענה הילכתי בכל תחום שאליו נדרשנו או שאליו נכנסנו והקדמנו פתרונות. כידוע, תחום המודיעין מורכב רגיש ובמיוחד נסתר. כרב שנשאל שאלות רבות בתחום המודיעין וכמובן שהשאלות הם בשבת ואז עוצמתם ומורכבותן ובפרט דחיפותן הן לאין ערוך ולא יכולתי להשיב נכונה לולי התייעצות עם גורם מוסמך. כל קצין מודיעין יכול להשיב כמעט על כל שאלה שהיא הכרחית היות וכל מידע הוא חלק מהפאזל שבמקומו או זמנו ישלים את המידע הנדרש לטובת צורכי המודיעין. כך שאם אינך איש מודיעין שנמצא ראשו ורובו בתוך התחום תצטרך לקבל כל תשובה ולומר לחייל או לחיילת שהפעילות שהם עושים היא בגדר של הכרח או פיקוח נפש ולא ניתן לדחות למוצש. זכיתי בתקופתי לשרת כשאורי היה ראש ענף במודיעין הפיקוד ולשבת ולברר איתו סוגיות רחבות ועמוקות הקשורות לפעילות ומשמעותן לשבת. זה היה לפני השבת או אחריה. כאן המקום להדגיש שבעיתות חירום היה פשוט לכל גורם במודיעין ערך וחשיבות הפעילות והתגובה המיידית מבלי לשאול. ההתייעצות עם אורי היתה חוויה. קצין נעים הליכות. דוגמא וסמל של מפקד אנושי ורגיש. מוערך מאוד ע"י כל בעלי התפקידים בפיקוד. בנה ענף מוצלח עם הישגים משמעותיים מאוד. לכל פנייה או בירור עם ראשי ענפים אחרים יכולתי להשיב ולברר ולהגיע לתשובות והנחיות המתאימות ביותר. אורי נתן לנו הרגשה שכל מה שאנו עושים ומבררים זה רק מחזק אותו ואת חיילי הפיקוד להבין את ערך שירותם ותרומתם לבנין הצבא והעם.
    יהי זכרו ברוך

  3. "אורי היה השראה מאוד גדולה בשבילי בכל מה שקשור לשלווה.
    אני לא זוכר סיטואציה שהצליחו להוציא אותו מהשלווה שהיה מצוי בה.תמיד היה מדבר בשקט במין תבונה רגועה כזאת הוא לא היה צריך להרים קול כדי שידעו שהוא נוכח בחדר כשהוא היה מדבר אנשים היו משתתקים, אני זוכר אפילו בתרגילים שאנשים ניסו להוכיח אותו על השגיאות שלו ולהציק לו ולדחוק אותו לפינה, תמיד הוא היה עונה בשקט בשלווה לי הוא שימש דוגמא מדהימה בהקשר הזה. לי הוא היה חבר מדהים אני מאוד מתגעגע אליו."

    "אני חושב שאם יש משהו אחד שאפשר להגיד עליו זה שהוא אהב אדם, הוא תמיד היה אופטימי תמיד שידר רוגע תמיד היה משהו שאפשר היה לבוא ולדבר איתו תמיד היתה לו פנאי וזמינות לאנשים וזה משהו מקסים כזה שלא מוצאים היום אצל הרבה מאוד אנשים, משהו שיש לו אוזן קשבת בכל שעה ובכל רגע ותמיד עם עצה טובה ותמיד עם חיוך, תמיד עם איזה קריצה ככה חיננית בסוף ואם איזה דחקה ותמיד לוקח את החיים בקלות, אני חושב שזה ככה זיכרון שלי ממנו."

    • דברים שנאמרו בקהילת פנינת גנים יום העצמאות תשע"ז

      חברי קהילה יקרים

      לפני זמן קצר עמדנו כולנו בתפילה ובירכנו "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

      איש איש ומחשבותיו עימו.

      יש כאלו שטרם יצאו מהיגון ויראת הכבוד של יום הזכרון שאך זה הסתיים. יש כאלו שכבר מתרגשים מהדגלים המונפים ומהטקסים מלאי ההוד וההדר. ויש גם כאלו שריח העשן העולה באפם כבר הסיט את מחשבתם והם מחכים בקוצר רוח לקיים את מצוותו של החג – המנגל המסורתי.

      אינני באמת מבין כיצד ניתן לבצע מהפך מהיר שכזה. כשנשאלתי על כך השבוע ע"י אורח מחו"ל שאינו יהודי, ניסיתי להסביר את המושגים הערטילאיים "משואה לתקומה" ו"מגש הכסף", ואפילו את המשפט המצמרר – "במותם ציוו לנו את החיים". אבל באמת באמת, בפנים זה לא כל כך מסתדר.

      נראה שפשוט איכשהו כולנו זורמים. עם ישראל קיבל על עצמו ואנו כמו יהודים טובים: מבצעים, חוגגים ושמחים.

      השנה, לפחות אצל חלקנו, תלווה את אירוע יום העצמאות הקהילתי תחושה מעט שונה.

      מדי שנה ניצח על המלאכה אורי שלומאי ז"ל. הוא דאג לתאורה, להגברה, לדגלים, למיכל מים לנטילה, לביצוע קניות האוכל וציוות האנשים לניפנוף. הוא לא וויתר לי אף שנה לדאוג לספ"ם – סוכר, פופ-קורן ומתנפחים. ומעל הכל תמיד דאג שיהיה לאירוע גם חלק חשוב של תוכן. חידונים, שירים וסרטים שהוקרנו עד השעות הקטנות.

      תמונת הנושא בקבוצת הווטס-אפ הקהילתית צולמה כאן. בשעה זו בדיוק בשנה שעברה. אורי רוכן מעל עמדת ההגברה הנצחית שלו. מחייך אלי כאומר: "עוד אירוע יום העצמאות בוצע בהצלחה".

      האמירה האחרונה שלו בענין זה אלי היתה: "אל תפסיקו את זה".

      לכן השנה, ובמיוחד השנה, למרות הדוק של העצב בגרון, אנחנו מאושרים לחגוג בכל זאת. מודים לכולכם על ההשתתפות המרשימה, שמחים על המשפחות החדשות שהצטרפו אלינו. ונאחל לכולם שנמשיך לחגוג כך מאוחדים ובריאים עוד שנים רבות ושיהיה לכולנו חג עצמאות שמח!!!

  4. אורי היה מקצוען אמיתי, מהאנשים הנדירים האלו שיודעים איך לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.
    המקצועיות שלו התבטאה בכל כך הרבה פרטים קטנים שבדרך כלל היה קל להחליק על סדר היום מבלי לתת לזה את ההערכה הנכונה.
    התמזל מזלי וזכיתי גם אני לחוות חוויה מדהימה מצד אורי.
    עצם החוויה נבעה בעיקר משימת הלב שלו ונחשבה מבחינתו כדבר קטן אבל בשבילי זו היית נגיעה אישית עצומה בלב.
    במהלך חודש אוגוסט בשנת 2015 יצאתי לירח דבש עם אשתי בתאילנד.
    יומיים אחרי תחילת הטיול יצאנו לרכיבת פילים בצ'אנג מאי.
    במהלך הרכיבה הפילים התפרעו וברחו מהשיירה ואשתי הטרייה (שבוע אחרי החתונה) נפלה מהפיל ושברה חוליה מרכזית בגב.
    הצלחתי להחזיק מעמד בשעת הדהירה וברגע שנעצר הפיל ירדתי ממנו ורצתי לטפל בה.
    לאחר תלאות רבות ואשפוז של שבוע בבית חולים הבינלאומי שבצ'אנג מאי פינו אותנו בטיסה רפואית לישראל.
    לאחר טיסה מייגעת של 12 שעות נחתנו בארץ.
    את רגע הנחיתה אני לעולם לא אשכח, לאחר שכל המטוס התפנה מנוסעים התחלנו לארוז את הציוד ולהכין את אשתי לירידה לאמבולנס עם האלונקה עליה היא שכבה לכל אורך הטיסה.
    לפתע בלי שום ידיעה מוקדמת או הכנה כלשהי אורי נעמד לידי, עם המדים של מד"א וכו'.
    הייתי פשוט המום ומופתע מהעובדה שהוא איתי במטוס בנחיתה, שלא נדבר על הפראמדקית שבכלל לא הבינה איך אנחנו מכירים את נהג האמבולנס שבא לאסוף אותנו, במיוחד לאור העובדה שגם בכניסה לשדה התעופה בבנגקוק אסף אותנו חבר שלי שעבד באלעל.
    לאחר ארגון כל הציוד והורדת האלונקה לאמבלונס התחלנו בנסיעה לכיוון בית חולים בלינסון ואז עלה בדעתי לשאול את אורי איך זה שהוא בכלל נמצא פה, איך הוא ידע להגיע לאסוף אותנו מהמטוס !?
    התשובה שלו הייתה פשוטה ונאמרה באותה פשטות אופיינית ומובנת מאליה של אורי.
    "ראיתי שיש פינוי של הטסה רפואית בשעה 06:00 בבוקר, ידעתי מההורים שלך שאתם חוזרים בערך בשעה הזאתי אז יצאתי לשם ". בלי לדעת אפילו שאלו אנחנו, אורי פשוט יצא לאסוף אותנו.
    ההקלה שהיית לי כשראיתי פתאום פרצוף מוכר במטוס לא ניתנת להערכה במילים. ההשקעה של אורי בפרטים הקטנים מתבטאת בחיבור שהוא עשה בין המידע שהתקבל ממד"א לבין השיחה שביצע עם ההורים שלי.
    התמיכה שקיבלתי ממנו באותן 40 דקות של פינוי סייעו לי לאורך כל אותו יום קשה עד השחרור מבית החולים.

    שנזכה להגיע לרמת האכפתיות והאהבה שהיית לאורי כלפי הזולת.
    אוהבים מוקירים ומתגעגעים, אריאל וגבריאלה גילת

  5. בס"ד מנחם-אב התשע"ו
    אור של נשמה
    לאורי חברי ומפקדי האהוב!
    כמעט כ"ב שנים זכיתי לילך איתך ולאורך.
    כבר מהרגע הראשון שהגעתי למדור בפיקודך, ראיתי את הדרך שבה בתוך כל הערפל – אתה מגלה את האור.
    אור-י של סתר – "הנסתרות לה' אלוקינו" – בתוך הסוד הכמוס והנסתר, העמקנו והתחבטנו בין הידיעות, המקורות, התחקורים והתורות, לכאוס שאותו נדרשנו לפתור – בשביל שנוכל לכוון ולסמן את המטרות במהירות האור. בתוך אי-הוודאות ידעת תמיד לראות את הדרכים והשיטות הנבחרות ולחנך בדרך ברורה, ללא היסוס וללא פשרות. גם בשעות קשות והרות-גורל וגם ברגעים של ערפל מוחלט – ידעת תמיד להאיר ולמצוא את האורות.
    אור-י של אמונה – יצרת סביבך תמיד תורה של חיים. תורה של עשייה ואמונה. אמונה בדרך וכוח של דביקות במטרה – הסתכלות ברורה בדרך אל האופק.
    אור-י של אמת – תמיד ראית איך האמת הצרופה והדרך הבהירה מאפשרים לשאוף קדימה ולהוביל למקום חדש שרק אתה ידעת להמציא.
    אור-י של יצירה – ידעת למצוא את האתגרים החדשים, לבנות מרחבים נסתרים וליצור יש מאין. בנית עולמות וסללת תמיד דרך שיוצרת חידוש בכל מימד.
    אור-י של חינוך – חינכת ואהבת להדריך ולחנך בכל שלב ומקום בו היית. סחפת אחריך את מי שסביבך. יצרת מסלול של אור והארת את הדרך בשביל שנוכל להגיע אל האור בעקבותיך. תמיד כשנפגשנו, גם לאחר תקופה ארוכה, הספיק מבט אחד בשביל לדעת ולהעביר ישר ללב את האור השוטף ואת הדרך להתקדם קדימה.
    אור-י של שמחה – מתוך עולם שלם, הצמחת תמיד שמחה, שילבת בדיחה, ידעת בחיוך אמיתי לגלות איך לשלב את השמחה והצחוק בכל צעד ובכל אתגר.
    במעגלי החיים, בין שלב לשלב, הצלחנו לחבר את המעגלים לדאוג להתקדם ולנוע בדרך אל האור – אור של אמונה, אור של שמחה, אור של תורה ואור של השתלמות. חיבור של כל העולמות מתוך אור – מתוכו של אורי.
    דאגת בכל מאודך למלא כל עולם וכל אדם בו פגשת – באור מיוחד שמתאים רק לו, ולבנות את הדרך שבה יצליח להתקדם ולממש את כל כולו באור האישי שלו. הצלחת תמיד לכוון במילים ספורות ולהתוות את הדרך.
    אור-י של נשמה – הארת וסללת דרך של התקדמות והתעלות. עליה מתמדת ממדרגה למדרגה, שמחה מכל הלב, ואמונה בדרך לשלב הבא.
    אהבת לגלות את הכוחות מחדש ולהעמיק ביצירה ונתינה ללא הפסקה.
    גם בתקופה האחרונה חיפשנו ומצאנו יחד את הנתיבים באורותיו של ה"שפת-אמת" – "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" – "כי עיקר דעת הבורא במוח ולב", חיברת את המוח והלב אל הנשמה, בשביל שנוכל לגלות יחד, לאן לשאוף ומה הציפייה והדרישה של ריבונו של עולם מאיתנו, בכל יום מחדש.
    אור-י של נצח – מתוך חיבור מדויק של אורות הנשמה, בדרך אל הנצח, גילית לנו את האור שבנצח. גילית לנו את הדרך ל"אני לדודי ודודי לי" בדרך אל "קומי אורי כי בא אורך". הארת לנו את הדרך לחיות – לבנות עולמות של חיים מלאים באור. להאיר לנצח מתוכנו באורך, באור של אורי.
    שלך, דני.

  6. מודל 'אורי'

    לאורי חברי רעי וידידי היקר והאהוב,
    אני יושב וכותב, כותב בדמע.
    מנסה ומרגיש צורך להעלות על הכתב חלק מהחוויות שחווינו יחד ובעיקר לחרוט על הכתב מעט מעיקרי הדברים שלמדתי ממך. למדתי ממך הרבה, למדתי ממך המון, היית ותהיה תמיד מקור השראה לדברים שעשיתי ושבעז"ה עוד אעשה. תמיד כשפעלתי בהשראתך הייתה לי הרגשה שאני רודף ומנסה לחקות איזה מודל, כאשר במשך השנים נוכחתי לדעת פעם אחר פעם עד כמה קשה הוא המודל לחיקוי. לא נחת לרגע, אורי. לא נתת לנו זמן להשיג אותך ואני מנחש כי זו הייתה כוונתך לכתחילה. כדי לאתגר את הסובבים אותך תמיד דאגת להתחיל משהו מייד או במקביל למשהו שהנך מסיים. אני זוכר שהייתי שואל אותך נו אורי…מה הפרויקט הבא? כשידעתי מראש שתשובתך פרוסה לפניך כמשנה סדורה. ואז בחיוך חצי שובב חצי נבוך (2 תכונות שדי ממצות את אישיותך בעיניי) ענית מה הפרויקט הבא על הפרק.
    אני יושב וכותב כאן מוצש"ק 'עקב' והכל מרצד. המילים, הדמעות, הזכרונות, הסיפורים, ניצוצות אור נר נשמתך, העולים ומתערבבים יחד עם ניצוצות נר ההבדלה. הבדלה בין קודש לחול. הבדלה שרק עליה היית יכול להעביר סדנה שלימה מתוך הבנה וניסיון מוחשיים מהו קודש העושה רושם פעמים, כי משמש בערבוביה עם החול. אך ידעת בכשרונותיך הרבים לדעת להבדיל. ודאי היית אומר הכל קודש. כך נהגת. לא בכדי אמרו שכשמזדמן חילול של פיקוח נפש עדיף שיימסר לאנשים גדולים כמותך בראי עיניהם גם מה שלכאורה חול הוא תכל'ס קודש קודשים.
    מוצ"ש פרשת 'עקב'. עד כמה מאפיינת פרשה זו, כמו פינות רבות בתורתנו הקדושה, כבר בפסוקה הראשון את אישיותך. פירושים רבים נאמרו למילה עקב. אציין שניים שבעיניי כ"כ מאפיינים את אישיותך ובפרט זו לה נחשפנו בעת האחרונה עת ליוינו אותך במהלך ימי מחלתך הארורה.
    פירוש א': מביא אותו רש"י במקום – מצוות שאדם דש בעקביו. כמה למדנו ממך הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה. בכל הצמתים שהיית באתגרים קשים של הלכה מול חיי מעשה מעולם לא הסכמת לעגל פינה ולו הקטנה ביותר. שמעתי מאחיעד ששימש לך כאח וסעד אותך יחד עם רעייתו במסירות אין קץ ומעוררת השתאות, כי ביום שישי עש"ק 'ואתחנן' לאחר שעות רבות בהן היית חלוש וישן כשכולם עוקבים בדריכות, לפתע התעוררת וביקשת לאכול משהו. אחיעד הביא לך מים לנטילה, אך אמרת לו כי הכמות מעטה מידיי, מפני שאתה צריך די מים גם להסיר הטומאה וגם לנט"י ואת פחות מ – 48 שעות טרם פטירתך מן העולם. לא ויתרת.
    פירוש ב': 'והיה עקב תשמעון' – אם תשמעו גם במצב שאתם ירודים ובצרה כאותו עקב שכל משקל הגוף דורך עליו. למדנו ממך הקפדה על מצוות גם במצבים הכי שפלים ונמוכים, מצבים של ספק אם בכלל היית חייב נהגת בהם הכי לכתחילה. אני זוכר שבאחד מביקוריי בט' באב באה האחות ושמה לב כי הסרטים שהיו ענודים לידך הצרו ועשו סימן. סרטים אלו היו בין היתר נצרכים להזהיר את הרופאים והאחיות מפני דברים להם היית אלרגי. האחות, משראתה כי סרטים אלו מצרים עד כדי עשיית סימן הציע להחליף את היד אך סירבת כדי להניח תפילין אמרת לה. זו לכתחילה היד עליה צריך להניח תפילין ומה פתאום שאחליף את היד.
    המודל שלך אורי מורכב וקצרה היריעה לתאר קווים לדמותו של מודל, מה גם שאני מניח, כי כמו רבים וטובים ממני, נחשפתי רק לחלק ואולי אף לחלק קטן ממנו. בכל זאת אנסה כאמור להעלות על נס כמה מהתכונות ממך למדתי שהינם נר לרגליי ומלוות אותי במחשבה ובמעשה.
    יצירתיות – רבות דובר וידובר על חוש היצירתיות שלך החשיבה היצירתית והמחוץ לקופסא. אתה הראשון שחשפת אותי לצורת חשיבה זו עוד לפני כ – 15 שנה ואני ממש קינאתי, נדלקתי. להבדיל מרבים שמדברים יצירתיות אתה היית כזה וגם ידעת להקנות כלים פרקטיים לכך. היה חשוב לי תמיד לעדכן אותך על עוד סדנא או משהו מסוג זה שעברתי במסגרת העבודה או מסגרת אחרת שעניינה היה יצירתיות. ידעתי שזה כ"כ משמח אותך לראות העניין תופס תאוצה ממש התלהבת. תמיד חיכיתי בקוצר רוח לספר לך לראות מה יהיו תגובותיך והארותיך והיו הארות. תמיד שאלת נתנו לכם כלים או רק דיברו? זה הרגיז אותך ובצדק, התייחסת לזה כסוג של שרלטנות. כ"כ הרבה מדברים יצירתיות מציגים עצמם כמנטורים לכך אך לא מלמדים לחשוב יצירתי לא נותנים באמת כלים לכך משתמשים בזה כסיסמא. אך אצלך משנתך הייתה סדורה. ידעתי שאם אני תקוע וצריך פתרון יצירתי הכתובת היא אורי. היה מספיק שיחה קצרה התייעצות על הדרך כדי לצאת מהמבוך. כך נהגתי לא אהבתי לגזול מזמנך שהיה יקר. כשהייתי יוצר משהו ובעיקר בעץ או בכל דבר הייתי משתף ומחכה כבר להזמין אותך כדי שהיצירה תעבור את מבחן 'אורי'. היה לך רף דרישה גבוה ידעת לתת ביקורת בונה א"א היה למרוח אותך ומאד אהבתי את זה. כי זה היה מאד אמיתי ומתוך דוגמה אישית שלך כך נהגת כך דרשת מעצמך כך מעולם לא 'מרחת' וחיפפת וזה מה שציפית מאחרים.

    תעוזה – אמרת לי מס' פעמים משפט שחרוט טבוע בי ומלווה אותי תמיד: "מנסים ומנסים עד שנתקעים…". זה ממש מלווה אותי ביום יום. אני זוכר שפעם אחת היה פיצוץ גדול בצנרת בביתכם במרפסת הכביסה. לא נרתעת ובתעוזה רבה שברת מרצפות החלפת צנרת ביוב עד שנתקעת והזמנת בעל מקצוע. אני זוכר שהראית לי את המצב 'התקוע' וסיפרת לי בגאווה שכשהגיע האינסטלטור ושאל מי עשה את העבודה עד לכאן ענית לו שאתה ואז הוא שאל 'האם אתה במקצוע?' היית כל כך מאושר כשסיפרת לי את זה וכל כך ברור למה.

    נחישות – רבות דובר סופר ועוד יסופר על מידת ה'עשייה'. כל מה שכרוך בעשייה היית נחוש לעשותו ולהתגבר על כל המכשולים בדרך לא התעכבת לרגע על כלום. שילוב של נחישות והחלטיות יחד עם עשייה ובקור רוח וענווה המעוררים כולם יחד השתאות ופליאה.
    זכורני שבתום השבעה על ידידנו דוד צלקה ז"ל עלה בדעת חלק מהחברים להקים חבורת לימוד שבועית ע"מ להתחזק בענייני תפילה, אך אז בעיצומם של מחשבות העשייה וההוצאה לפועל של דברים נפלה עלינו השמועה אודות מחלתך כרעם ביום בהיר עוד לא הספקנו לעכל את דבר הסתלקותו של דוד שהיה כ"כ חי ביננו כשאנו שוב מוכים בהלם ותדהמה מסרבים להאמין את עובדת מחלתך. נקבע מועד לניתוח הראש שלך והתלבטנו מה לעשות להתחיל את הלימוד או לחכות שתחלים. התקשרתי להתייעץ אתך, שמחת מאד על היוזמה ובירכת עליה כמו על יוזמה חדשה וביקשת שנתחיל אני זוכר את המילים מהדהדות באוזניי 'החלטת לעשות, לא דוחים!' וכך היה.

    תורה והלכה – זכורני שפעם כשהגענו לביקור אצלכם לפני הרבה שנים ראיתי על לוח המודעות של הבניין מין לוח כזה כמו לוח יומי ובו הלכה יומית המיועדת לניצול הזמן המבוזבז בו מחכים למעלית. כ"כ אופייני, טביעות האצבע על הדבר הזה זוהו אצלי מייד. וכשנכנסתי אליכם שאלתי של מי היוזמה? אורי או רינתיה? הסתכלתם אחד על השני כשכל אחד תולה את הזכות ברעהו. זו הייתה דוגמה קטנה ואחת מיני רבות של זוגיותכם המושלמת שאף היא תורה והלכה שיש ללמוד. שלימות במקום שהייתה יכולה שלא להיות. היעדרויות ממושכות של אורי, תורניות ושליחויות כל אלו באצילות רבה של רינתיה ובנחישותה ללכת אחריך במדבר כפשוטו, לא פגעו בשלימות זוגיותכם באופן מרשים. רוחך תמיד הייתה ובכשרונותיך המיוחדים ידעת לגשר על פערי היעדרויותיך כאב וכבעל.
    בשל עיסוקיך הרבים לא תמיד יכולת להתפנות לשיעורים קבועים במשך השבוע אך כשהיית היית כל כולך בתוך זה. יצא לי להשתתף אתך במשך תקופה בשיעורי הצורבא ונפעמתי תמיד מבקיאותך בהלכה שהייתה נר לרגלך.
    כך גם בלימודנו בענייני תפילה שייסדנו לע.נ. של דוד זכורות לי פעמים בודדות בהן נעדרת. גם בימים בהם לא הרגשת טוב וידענו כך לא ויתרת ולא הסכמת כי נוותר אף אנו. לימים השיעור הפך לביקור החולים שלנו בימי חמישי בערב וזה היה ממש בנפשך. הקפדת כי יגיעו בזמן וגם אם באמצע, משהו הפריע וקראת לאחות הורית לי חד משמעית להמשיך כאילו כלום לא קרה. הוספת לנו הרבה מהנופך האישי שלך והיכן שאפשר ביקשתי ממך שתעביר לנו בעצמך את הלימוד בכישרונותיך המיוחדים.

    שמחה ניגון ורגש – כבר דובר רבות על אישיותך המיוחדת בכל כך הרבה דברים ובין היתר ביכולתה המדהימה למזג תכונות אופי שונות ולדעת מתי להשתמש בכל אחת. היית מחד החלטי נחוש ונועז תכונות ייחודיות בד"כ לבעל אופי קשה וקשוח אך בה בעת ידעת להיות כל כך רגיש ושמח. השכלת להשתמש בכל תכונת אופי ראויה למצב נתון. תחומי עיסוקיך בשירות הבטחון ובהצלה דרשו לא פעם תפקוד תחת לחץ אחריות כבידה ובהם ידעת להשתמש בתכונות האופי של קור רוח, נחישות והחלטיות. אך בקרב משפחה וחברים היית מלא רגש. לא פעם ראיתי איך אתה נחנק מדמעות כשאתה מספר סיפור מרגש, איך לחלוחית עולה בעיניך לשמע רעיון מעורר על פרשת שבוע או איזה מועד או חג. שילוב זה כה מיוחד היה והנו אף הוא מודל לחיקוי.
    מיזוג אופייך בא לידי ביטוי באופן מובהק גם בימי מחלתך. היית נחוש לנצח, החלטי במה לעשות
    בכל רגע. עם זאת היית מלא רגש לכל הסובבים אותך מגלה אימפתיה לכל אחד מהסובבים אותך גם אלה שפחות הכירוך אך היה חשוב להם לבוא, להיות, להתקרב. וכשבאו כאילו מראש מצאת את המשפט הנכון לחבר אותם אליך. כאילו חיכית וידעת שיבואו. אנשים יצאו נפעמים מיכולת ההכלה הארת הפנים שהיו לך ולרינתיה יחד עם כל המשפחה בתקופה כזו קשה. הכרת הטוב הבלתי נתפסת גם על דברים קטנים כענקיים בשמחה ובחיוך שלא ברורים מניין נשאבים הכוחות לחייך ושלמוח.
    כשמדברים על רגש שמחה א"א שלא לציין את אהבתך למוזיקה שהייתה כל כך מרגשת אותך בכל פעם. וכרגש בתוך רגש ורגישות, התנצלת שזה מרגש אותך וידעת להכיר טובה ברגישות מופלאה. קבלות השבת המוזיקליות שהחלו עוד בביתכן ועברו ליד מיטתך הפכו מסורת שסללה דרך לכ"כ הרבה אנשים שרצו להתקרב. מידי פעם אף הרגשנו שעם כל האי נעימות אך צריך למנן את כמות האנשים הרבים שביקשו להגיע. ואתה כמו אדמו"ר ותיק מלהיב את הסובבים בתנועות ידיים להגביר השירה והשמחה. ואורי כמו אורי גם כאן דאגת שתהיה שלימות שזה יבוצע כמו שצריך כך באחד הימים שלחת לי הודעה עם לינק לביצוע אחד הניגונים שאתה אוהב והסבת את תשומת לבי לכך שאתה קוצה שנבצע לך אותו כמו שמופיע בלינק. כל כך שמחתי שאלו הדברים עליהם אתה חושב. מניין? מניין? כוחות 'בלי גבול' אלו. שאלה זו העסיקה אותי כמו רבים לאורך התקופה.
    בט"ו באב עש"ק ואתחנן ביקשת כי לא נבוא לנגן, אין בכך טעם אמרת. אתה חלוש ונרדם וזה לא שייך. בכ"ז כשהתעוררת אחה"צ לפני שבת הגענו. ואז אמרת כי על אף שחשבת כי לא נבוא אתה כל כך שמח שהגענו כי בנוסף לשתי צינורות החמצן באפך, הנגינה מהווה צינור שלישי שמחייה אותך.
    ר"ע אומר אין העולם נברא אלא ובעניין זה אומר רבי עקיבא מאמר מופלא )מדרש
    אלפא ביתא דרבי עקיבא, נוסחא א(: “אמר הקדוש
    ברוך הוא, אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי
    תורה כדי שישבחו שמי בכל יום ויום, שאם אין
    ישראל בעולם אין לי שבח וגדולה. שאלמלא שירה וזמרה שישראל אומרים לפני בכל יום לא בראתי עולמי. אפילו ישראל שכל העולם כלו נברא בשבילן – לא בראתים אלא בשביל שירה, שנאמר:עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו”

    מה יש בזמרה זו שכל העולם לא היה שווה שייברא אלא בשבילה. אלא שהקב"ה שהוא בלתי מוגבל ברא את העולם שהינו מוגבל. זאת עשה בעשרה מאמרות בכח הדיבור. מכאן שכח הדיבור מוגבל. אומר ר"ע למה הצמצום הזה? ומשיב בשביל הניגון שהנו זמרה להבדיל משירה שהיא בעיקר בפה כי היא בד"כ צמודה לטקסט למילים מגבילות אותו ניגון היוצא מהגבולות המוגבלים של המילים ופעמים אף ללא מילים כלל הוא תכלית החזרת העולם המוגבל בבריאתו למצב בלתי מוגבל כפי שהיה במקור.
    מאמר זה מחבר אותי ישירות לאחת הפסקאות האחרונות שזכינו ללמוד יחד בספר 'ערים בתפילה' של הרב שמשון פינקוס זצ"ל. בשער הרינה שכ"כ אהבת מסביר הרב מדוע חלק מהמזמורים מתחילים בשיר מזמור וחלק במזמור שיר בסדר הפוך. ומסביר כי יש מצבים בהם יוצאים מדברי שבח והלל מאד ברורים ומתעלים עד למצב שכבר א"א לתאר במילים ואז עוברים לזמרה שהיא ניגון לפי הסברו. פעמים הרצון לשבח כ"כ ספונטני ומתפרץ שהוא יוצא ללא מילים אך אז כדי שלא יהיה אבסטרקטי צריך לתפוס אותו במהו במילים ואז הסדר הוא מזמור ורק אח"כ שיר.
    אורי, הכל מתחבר. יכולתך להכיל אותנו ללא גבול ואהבתך את הניגון אף הוא פורץ גבול חברו יחד באחרית ימיך. שרנו ובכינו וקיוינו שהקב"ה יוציא אותך בבכי ושירות אך הקב"ה רצה אחרת.
    הרבה פשטים חידושים ותובנות הצטברו לנו בימי מחלתך היית שיעור גדול כמו בכל חייך לכ"כ הרבה דברים שעוד יילמדו וייחקרו.
    גופך הרצוץ מכאב לא הוא זה שהאיר באחרית ימיך אלא הנשמה הגדולה שהייתה בו. נשמה שידע להאיר ולהכיל ללא גבול שכן גם היא חוצבה ממקור ללא גבול. כך למדנו פשט מוחשי בדברי הרב קוק זצ"ל: "כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטה ערפל מפיצים אור בהיר"
    תהיה נשמתך המאירה צרורה בצרור החיים ובלע ה' את המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

    ועכשיו כשנשמתך מאירה עלינו מלמעלה אנו זקוקים לה עד מאד ומבקשים שתמשיך ותאיר לנו את הדרך, את ה'בלי גבול' ואנו את אורי, אורי כמודל, לחקות תמיד, נשתדל.

    אריאל

  7. מאד הקפדת על קיום המצוות , דקדוק במצוות הקב"ה. כאחד מהדברים שהקפדת עליהם מאד זכורה לי התייחסותך המיוחדת למצוות נטילת ידיים, וגם בזמנים מאד קשים הקפדת במסירות נפש גם על מצווה זו של נטילת ידיים, להיטהר ולהתקדש.
    מובא על האורח חיים הקדוש: שכאשר הוא נפטר בירושלים בסמוך למוצאי שבת קודש, ואז באותו זמן בעיר אחרת באירופה (מעזבוז) נטל הבעל שם טוב את ידיו לסעודה השלישית ואמר "כבה הנר המערבי", התלמידים לא הבינו את פשר הדבר אך לאחר מכן גילה להם הרב כי רבנו אור החיים נפטר. ידעו התלמידים על גדולתו של רבם הבעל שם טוב ועל כך שלמרות שהוא נמצא בארץ אחרת ידע כי במקום אחר נפטר האורח חיים הקדוש אך התפלאו לשמוע איך ידע זאת רבם, והוא הסביר להם כך: ישנו סוד מיוחד שמכוונים בו בנטילת ידיים וסוד זה אינו נמסר אלא לגדול שבדור, כל חיי לא זכיתי שיגלו לי סוד זה כיוון שרבנו חיים בן עטר היה בחיים אך ברגע שהתגלה לי סוד זה הבנתי שרבנו חיים בן עטר נפטר. ולכן אמר כי כבה הנר המערבי, גם האורח חיים נפטר בגיל צעיר בגיל 47. הקב"ה דיין האמת ולמרות שאנו לא מבינים את הסתלקותך בטרם עת , אנו יודעים כי צדיקים גדולים בעם ישראל הסתלקו מהעולם הזה בגיל צעיר.
    ובאמת גם בתקופת אחז שהיתה תקופה לא טובה לעם ישראל מבחינה אמונית ודתית גדולי הדור והעם מאד הצטערו כי כבה הנר המערבי בבית המקדש אך שנים מעטות לאחר מכן עלה למלוכה חזקיהו בנו ועשה מהפכה דתית ואמונית לטובת עם ישראל והנר דלק גם דלק ואורו האיר את המקדש ואת ירושלים. וכן לאורך ההיסטוריה ניתן לראות כי אכן כפי שלימדת אותנו החושך הגדול הינו לפני עלות השחר. ולפעמים הלילה ארוך ולא קל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *