קשה לתאר במילים את ההרגשה ואת הכאב בקבלת ההודעה על פטירתו של אורי, ועוד יותר קשה, הוא לדבר על אורי בלשון עבר, איש ובן אדם משכמו ומעלה שכל מה שאכתוב עליו אמעיט מכבודו.
לפני מספר שנים הצטרפה משפחתנו לקהילת פנינת גנים, מיותר לציין שמעבר לקהילה אחרת הוא מעבר לא קל. אחד מהחברים שסייע מאוד וגרם לכך שנרגיש רצויים בקהילה הוא אורי ומשפחתו.
גם הסיבה שנהייתי גבאי בקהילה הוא אורי, שדאג "ללחוץ" על המקומות הנכונים כדי לגרום לי להיות גבאי ביחד איתו, שנת הגבאות הייתה שנה מלאת עבודה ומספקת, אורי תמיד היה שם כדי לעזור, לסייע ולענות על כל שאלה.
אורי מבחינתי היה גם ה"גבאי האולטימטיבי", ידע בכל רגע נתון מה קורה, מי נמצא בכל וועדה, מה צריך לעשות ומה צריך לקדם כדי שהכל יהיה מושלם בקהילה, היה מאוד חשוב לאורי, שהכל יהיה מושלם.
חלק מהחברים, דיברו על ההומור של אורי, חשוב לי לשתף אתכם במשהו אשר היה בשנה האחרונה, לאחר גילוי המחלה אצל אורי.
כידוע, בכל שנה בפורים, עושים בקהילה מסיבת פורים כאשר נהוג לקשט את בית הכנסת (שנים קודמות, בית הכנסת הפך לאולם חתונות ולמערת האדם הקדמון), השנה עלה רעיון להפוך את בית הכנסת לבית חולים.
עלתה השאלה בין הגורמים המארגנים האם לאור מה שעבר על הקהילה לאחרונה, ראוי שזה מה שנעשה. פניתי לאורי להתייעץ עימו, כאשר אמרתי לעצמי, אם יהיה צל צילו של ספק האם לעשות את זה או לא, לא נעשה את זה ונחשוב על רעיון אחר.
אורי, הסיר את הספק ומיד אמר "רעיון מצויין" וזרק הצעות כיצד ניתן לקשט ומה ניתן לעשות כדי שבית הכנסת יהיה "בית חולים מושלם".
לסיום, חשוב לדבר על האופטימיות של אורי, בתקופה האחרונה, ביקרתי את אורי בבית החולים, אורי היה מטושטש עקב תרופות שקיבל. עדכנו את אורי שרכבו היה מעורב בתאונת דרכים ונפגע על ידי רכב שפגע ברכבו. מיד ראיתי את אורי "נדלק" הוא מיד שאל "מה קרה לאוטו שלי?", גם במצבו הוא חשב על כך שהוא יבריא ויחזור להשתמש ברכבו.
חשוב לקחת מאורי תכונות רבות, לחשוב איך ניתן לסייע הן לחברי הקהילה והן לאחרים. לדעת איך "לשכנע". לראות איך ניתן לדאוג לכך שהכל יהיה "מושלם". להיות בעלי הומור גם ברגעים קשים והכי חשוב לשמור על אופטימיות.
יגאל פריי