אורי

נפגשנו לפני 17 שנים. קיץ 1999. אתה פיקדת וחינכת וחנכת את קורס קציני המחקר של המודיעין ואני זכיתי להיות צוער תחתיך. יש בך משהו שונה. אחר.

אהבה למדינה

אהבה לצבא

אהבה למודיעין

אהבה לאנשים

ואני,

אני התאהבתי באהבה שלך, בעוצמות הפנימיות, בשקט הפנימי.

אחד מרגעי השיא של שנות שליחותך בצבא היה כאשר קודמת לסגן אלוף כראש ענף במודיעין   בשיאה של האנתיפאדה השנייה. בימים האחרונים אנו חווים התפרצות מחודשת של גל טרור ובלילות הקשים כאשר אני מתחבט מה עוד ניתן לעשות, מה פספסנו, היכן היינו לא מדויקים – אני נזכר בך, אורי – פיקדת בימים של אוטובוסים מתפוצצים שבועות שלא ניתן להיכנס למסעדה מבלי לחשוש מה יקרה בה. ואתה – בדייקנות, בשקדנות, במקצועיות ובהמון אהבה התמודדת וסיפקת מודיעין איכותי ורלוונטי.

לא דמיינתי שאשאר בצבא, לא היו לי חלומות כאלה, אפילו לא לרגע – ואתה סייעת לי למצוא את שאהבה נפשי – את המודיעין. האופן המיוחד והאופי הייחודי שלך זרעו בתוכי ניצנים מזן שונה, שורשים של אורי.

 

30 יום בלעדיך קשה לעכל אז אני רק נזכר במספר תמונות,  סיפורים:

 

הראשונה בגלילות.

תרגיל בסיום קורס קצינים והחדר סוער והוויכוחים עזים ופתאום נכנסת לחדר ואמרת לנו ״אם לא הבנתם היום בשעה 13:45 בעקבות הפספוס המקצועי שלכם התחילה מלחמת ״יום הכיפורים״.

וגילינו ששמת לנו את הידיעות המקוריות שהיו ערב המלחמה ובחרת לא במפתיע להדגיש בפנינו את האחריות לשמור על צניעות ואיך גם אנחנו ״בסתם תרגיל״ פספסנו.

התמונה השלישית בפתח תקווה.

לפני שלושה שבועות הגענו מספר אנשים מהמודיעין לשבת עם המשפחה ושמה ראיתי תמונה שלך ושל רינתיה קופצים לברכה בצימר. תמונה של חיוך, של אופטימיות, של שמחת חיים וכל זה תוך כדי תקופת המחלה. התמונה העוצמתית הזו מלאת האנרגיה תמשיך ללוות אותי.

 

אורי מפקדי, את רוב שנות בגרותך נתת לביטחון המדינה, גם במילואים המשכת לתת ללא גבולות. כזה אתה, איש של נתינה ואהבה

אני מבקש לומר למשפחתך ולחבריך שדמותך ואישיותך ממשיכות ללוות אותנו וממשיכות לעצב דורות של מפקדים וחברים.

בשם צבא ההגנה לישראל, בשם חיל המודיעין ובשם פקודך ועמיתך לאורך השנים – אני מצדיע לך.

 

יוסי

קמן  מרכז

אלול תשע"ז