"לאורך נלך" מאת אודיה סלוטקי

 

 

 

 אורי,

קשה מאוד לכתוב עליך בזמן עבר ,

הלב מסרב להאמין שאתה איננו עוד .

היינו יחד שעות רבות ,ימים ושנים .

היינו איתך עד לרגעיך האחרונים.

כל רגע איתך היה משהו מיוחד , כל מבט שלך היה רך וחד כאחד .

העיניים שלך אמרו הכל , גם ברגעים שכבר לא היית יכול…

בכל מקום שהיית

תמיד היה אור מיוחד , אור של חכמה , צחוק ואהבה ,

חבר של כולם מגדול עד קטן ,

כולם רצו להיות בקרבתך ,

להנות מהאור המיוחד שלך …

ואתה נתת ממנו בשפע לכולם .

כל אחד במשפחתנו אהב אותך

כולנו יחד איתך עם רינתיה והילדים היינו כמו משפחה אחת גדולה .

יחד משפחתי  ,בארועים ,טיולים  , שבתות  וחגים .

ימי הולדת המשותפים לרינתיה ולי תמיד הקפדנו לחגוג יחד ברביעיה שלנו ,

תמיד באווירה טובה , מיוחדת ומקורית  ,כפי שמתאים לך .

אחיעד ואתה ,כמו אחים תאומים  ,

זהים מבפנים בדברים רבים

וגם מבחוץ  , יש אומרים.

אם ישאלו אותי , מה היית עבורי ,

מה  אומר ?

היית לי גיס,ברמה של אח …חבר, מורה לחיים  ,

האמנת בכוחות שלי יותר ממה שהאמנתי בעצמי…

בשיחות הפרטיות שניהלנו ,

לימדת אותי לעמוד על דעותי  באסרטיביות ,

לא לפחד ממה שאחרים חושבים

לעשות מה  שאני רוצה בהכרה שזה טוב ומקדם.

תמיד פירגנת , עודדת אותי , נתת עצות בחינוך הילדים …

עצות לחיים !

 

הדף קצר מלהכיל את כל הדברים שיש לי לומר עליך ,

רבות יסופר עליך מפי חברים , מכרים ובמשפחה כמובן .

היית ה של כולנו

וכך תישאר ,

מנגינת חייך , תלווה אותנו לעולמים ,

אורי, לאורך נלך …לעד !

 

 

אודי'ה

וכל המשפחה.